פסק-דין בתיק ת"א 31880-05

1.         זוהי תובענה על סך של 100,000 ש"ח שעניינה דרישה לתשלום פיצוי בגין טענה להוצאת דברי לשון הרע כנגד התובע.

רקע עובדתי

2.         התובע הינו אזרח ישראל.

3.         הנתבע מס' 1, עו"ד עמוס אילן, הינו עורך דין במקצועו, ושימש כבא כוחו של הנתבע מס' 2 בזמנים הרלוונטיים לתביעה. אציין כבר כעת, כי התביעה כנגד הנתבע מס' 1 נדחתה על ידי ביום 29.3.11, לבקשת הצדדים.

4.         הנתבע מס' 2, מר סמי כהן, הינו אחיו של התובע.

            (להלן: "הנתבע").

5.         לטענת התובע, הוציא הנתבע דיבתו רעה במספר הזדמנויות, ובין היתר, כינהו האחרון "גנב"; "זייפן שיקים"; ו"רמאי" וזאת בפני גורמים שונים. לדבריו, מדובר בהאשמות כוזבות אשר נאמרו במכוון, על מנת לפגוע בתובע ולגרום לו לשנאה ולבוז בעיני הבריות, ועל כן, על הנתבע לפצותו בגין הוצאת דברי לשון הרע.

6.         מנגד, גורס הנתבע כי דבריו חוסים תחת הגנת "אמת בפרסום", והגנת "תום הלב" המנויות בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965.

            (להלן: "החוק").

ראיות הצדדים

ראיות התובע

7.         התובע העיד בתצהירו ת/5 כי הוא והנתבע בעלי זכויות חכירה משותפות של מבנה תעשייה בן שלוש קומות, בשטח כולל של כ- 1,500 מ"ר הממוקם באזור התעשייה בעיר אור יהודה, אשר נרכש על ידם ביום 9.8.1979.

8.         במשך כעשרים שנה, ניהלו הצדדים במבנה נגריה, באמצעות חברה בבעלות משותפת בשם "מפעל רהיטי סער בע"מ". החברה שכרה את המבנה מהצדדים והם שימשו כשכירים בה, ביחד עם עוד עשרה עובדים.

            (להלן: "החברה").

9.         כמו כן, היו הצדדים בעלים במשותף של יחידה שהיתה מושכרת למרפדייה בבניין "מכרזים" בעיר תל אביב, אשר הושכר על ידם לצד שלישי, והללו חילקו ביניהם את דמי השכירות באופן שווה.

10.      לעדותו, לאור דרישתם של הנתבע ובני משפחתו לקבל את השליטה המלאה בחברה ובנגריה, פרש הוא מהשותפות עם הנתבע בהסכם מיום 30.11.01 עם הנתבע.

            (ראה: נספח א' לת/5; להלן: "ההסכם").

11.      לאחר שפרש מהשותפות, פנה אליו הנתבע וביקש ממנו לשוב לעבודה כיוון שאינו יכול להמשיך לנהל את החברה ואת הנגרייה לבדו, שכן אינו עומד בנטל והעסק מתחיל להתמוטט, והוא אף שרוי במצב נפשי גרוע ואיים להתאבד. מאחר שריחם על אחיו, החליט הוא לשוב לניהול החברה והנגרייה וחזר לתפקידו בסוף חודש מרץ 2002. חרף זאת, המשיכו הנתבע ובניו להתנכל לו ולהתכחש להסכם אליו הגיעו.

12.      עוד, הוסיף, כי בעקבות שובו לניהול החברה לא קיבל הוא את הסכום שנקבע בהסכם בסך של 140,000$ ואת החזר הלוואת הבעלים בסך של 250,000 ש"ח. כמו כן, השיב הוא את הפיצויים אותם קיבל מהחברה בעת פירוק השותפות.